יצא לכם פעם לשתול צמח, לטפל בו במסירות, אבל לראות שהוא פשוט לא מצליח לגדול טוב במקום שבו הוא נמצא? לפעמים מבינים שהדרך היחידה להציל אותו היא לעקור אותו בזהירות ולשתול אותו במקום חדש. כך בדיוק הרגיש ה' כלפי ירושלים. למרות שירושלים הייתה עיר קדושה, הבעיות בה התחילו ממש מזמן, לְמִן־הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּנוּ אוֹתָהּ. כבר בימים ששלמה המלך בנה את העיר ואת בית המקדש, אנשים התחילו להתנהג בצורה לא נכונה ולעבוד לאלוהים אחרים. המעשים האלה הכעיסו את ה' במשך שנים רבות, כִּי עַל־אַפִּי וְעַל־חֲמָתִי, אבל הוא חיכה בסבלנות ארוכה ונתן לעם המון הזדמנויות לתקן. בסופו של דבר, ה' מחליט להחריב את העיר ולַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי. זה אולי נשמע כמו עונש קשה, אבל בעצם זו פעולת הצלה. ה' הוא כמו אותו גנן אוהב. במקום שעם ישראל ייפגע בגלל המעשים הרעים שהצטברו בעיר, ה' מוציא את הכעס שלו על העצים והאבנים של ירושלים ומחריב רק אותם. כך הוא בעצם מגן על העם ומציל אותו, כדי שיוכלו להתחיל הכול מחדש ולצמוח שוב בדרך טובה.
ירמיהו, פרק ל״ב, פסוק ל״א
כִּ֧י עַל־אַפִּ֣י וְעַל־חֲמָתִ֗י הָ֤יְתָה לִּי֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את לְמִן־הַיּוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר בָּנ֣וּ אוֹתָ֔הּ וְעַ֖ד הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה לַהֲסִירָ֖הּ מֵעַ֥ל פָּנָֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.