ירמיהו, פרק ה׳, פסוק כ״ח

מתוך שפע חומרי רב אנשי הכוח שָׁמְנוּ והתעשרו, ועורם הפך עבה ובהיר, כלומר עָשְׁתוּ, ויש המסבירים שמילה זו מצביעה על כך שהם תכננו את הרע במחשבתם בטרם ביצעו אותו. בעקבות רוב הטובה הם גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי־רָע, שכן לא הסתפקו בעושרם אלא ביצעו בפועל כל עבירה שנזדמנה לידם ואף עקפו ברעתם אנשים רעים אחרים. שחיתות זו חלחלה למערכת המשפט, כאשר דִּין לֹא־דָנוּ דִּין יָתוֹם וסירבו להציל את החלשים מיד עושקיהם, וכפל הלשון וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ מדגיש את התעלמותם המוחלטת מזעקת העניים. למרות עיוות הדין הם ממשיכים לשגשג וְיַצְלִיחוּ בדרכם הרעה מבלי להיענש, או לחלופין, הרצון להבטיח את הצלחתם האישית והכלכלית הוא המניע המכוון שבגללו הם נמנעים מלשפוט בצדק.