החוטאים נמשלים לסוּסִים הנתונים לתאווה חייתית וחסרת רסן. הם מתוארים כמְיֻזָּנִים, כלומר שבעים ממזון ומלאי אנרגיה לאחר לילה של סיפוק יצריהם, או כסוסים מיוחמים המצוידים בפיזיות המרבה את תאוותם. מתוך דחפים אלו הם מַשְׁכִּים וקמים באור ראשון, ויש המפרשים מילה זו כהמשך ישיר לתיאור איברי גופם היצריים. בדומה לקול צהלת הבהמה, אִישׁ אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ יִצְהָלוּ, שכן הם חוטאים בניאוף עם נשות חבריהם ואף מתהללים ושמחים בעבירה שעשו ללא כל בושה.
ירמיהו, פרק ה׳, פסוק ח׳
סוּסִ֥ים מְיֻזָּנִ֖ים מַשְׁכִּ֣ים הָי֑וּ אִ֛ישׁ אֶל־אֵ֥שֶׁת רֵעֵ֖הוּ יִצְהָֽלוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.