צבא האויב מצטייר ככוח קטלני ובלתי ניתן לעצירה, המשלב פגיעה מדויקת מרחוק יחד עם עוצמה פיזית בקרב פנים אל פנים.
המילה אַשְׁפָּתוֹ מתארת את נרתיק החצים של הלוחם [רש"י, מצודת ציון]. הדימוי של נרתיק החצים כְּקֶבֶר פָּתוּחַ ממחיש את הקטלניות של צבא זה. האשפה מדומה לקבר שמוכן תמיד לקלוט לתוכו את המתים, שכן כל חץ שיוצא ממנה פוגע במטרה ומביא למוות ודאי, ללא החטאות [רד"ק, מלבי"ם]. בנוסף, מאגר החצים נדמה כבלתי נדלה, וטומן בחובו מוות שלא נגמר [ביאור שטיינזלץ].
לצד יכולת הצליפה הקטלנית מרחוק, החיילים כֻּלָּם גִּבּוֹרִים. הם מלומדי מלחמה ויילחמו עד חורמה, כך שאין שום דרך להימלט מידם [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. הפסוק מציג למעשה תמונת קרב שלמה: האויב זורע מוות מרחוק באמצעות החצים, וכאשר הלחימה עוברת לטווח קרוב פנים אל פנים, מתגלה עוצמתם של החיילים כגיבורים שלא ניתן לעמוד בפניהם [מלבי"ם].