משבר מוסרי והנהגתי עמוק פוקד את הארץ, ומייצר מציאות קשה המעוררת זעזוע ושאט נפש. הפרשנים מסכימים כי המילה שמה מתארת מצב של תמהון והשתוממות נוכח הרעות הנעשות בארץ. עם זאת, יש המקשרים מילה זו למושג של שממון [אברבנאל], ואף לכליון והרס [רד"ק].
לגבי המילה שערורה, הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בדבר מגונה, מאוס ומושחת לחלוטין. מנגד, יש המפרשים מילה זו במשמעות של טינוף ולכלוך של ממש, בדומה לתאנים רקובות ומקולקלות [רד"ק, אברבנאל]. פירוש נוסף המובא מתוך התרגום רואה במילה זו ביטוי לשיגעון וסטייה מדרך הישר [רד"ק]. המילה נהיתה מציינת את התרחשותם של דברים אלו והפיכתם למציאות קיימת [מצודת ציון].
ומהו אותו דבר תמהון וטינוף שקרה בארץ? המפרשים מסבירים כי מדובר בשחיתות מערכתית של כלל שכבות ההנהגה [רש"י, אברבנאל]. הנביאים מנבאים שקר, מטעים את העם בהבטחות שווא של שלום, ואף מעודדים מעשי גזל. בעקבותיהם הולכים גם הכוהנים, המשמשים כשופטים ומנהיגים, ורודים בעם תוך הישענות על דברי הנביאים. הטרגדיה הגדולה המשתקפת ממציאות זו היא שהעם עצמו אוהב וחפץ בשקר ובשחיתות הללו, מה שמוביל לתהייה קשה באשר לאחריתם של אותם שממון וכיעור.