נתקלתם פעם במצב שבו מנהיגים שאמורים לשמור על הסדר עושים בדיוק את ההפך, וכולם מסביב פשוט מסכימים עם זה? משבר כזה בדיוק קרה בארץ, והוא מעורר זעזוע עמוק. הנביא מתאר את המצב במילה שמה, שמשמעותה תדהמה והלם גדול מול המעשים הרעים. הוא מוסיף וקורא לזה שערורה, כלומר מעשה מכוער, מאוס ומושחת לגמרי, ממש כמו פירות שנהיו רקובים ומקולקלים. המילה נהיתה מתארת שהדבר הקשה הזה לא נשאר רק כדיבור, אלא באמת קרה והפך למציאות רגילה.
ומה בעצם קרה שם? כל המנהיגים החשובים הפסיקו ללכת בדרך הישר. הנביאים משקרים, מבטיחים לעם הבטחות שווא שהכול יהיה בסדר, ואפילו מעודדים אותם לגזול ולקחת דברים שאינם שלהם. הכוהנים, שאמורים לשפוט ולהנהיג בצדק, הולכים בעקבות הנביאים ומשתמשים בשקרים האלה כדי לשלוט בעם ביד קשה. הטרגדיה הכי גדולה בכל הסיפור הזה היא שהעם עצמו פשוט אוהב את השקרים האלה ושמח בהם, מה שמשאיר שאלה עצובה ומדאיגה מאוד לגבי העתיד של כולם.