הנכונות האלוהית לסלוח לעיר שלמה בזכות אדם ראוי אחד עומדת במוקד קריאה זו, המנגידה בין ההמון הסואן ברחובות לבין הריקנות המוסרית של החברה. ה' קורא להתבונן ולחפש היטב במרחב הציבורי, בתקווה למצוא ולו יחיד שראוי להציל בזכותו את הכלל.
הקריאה שׁוֹטְטוּ משמעותה הליכה אנה ואנה, חיפוש, התבוננות ותשומת לב למעשי האנשים [מצודת ציון, רד"ק, שטיינזלץ]. החיפוש נדרש להיעשות בְּחוּצוֹת, שהם הסמטאות והאזורים שמאחורי הבתים, וכן בִרְחוֹבוֹתֶיהָ, שהם שווקים רחבים ומקומות התאספות ההמון [מלבי"ם, מצודת ציון]. המטרה היא למצוא אִישׁ, ולא סתם אדם, אלא אישיות הגונה, אדם גדול ובעל מעשים טובים [מצודת ציון, רד"ק, שטיינזלץ]. על איש זה להיות עֹשֶׂה מִשְׁפָּט ומְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה, שתי תכונות המייצגות את השלמות הנדרשת: משפט מסמל את המצוות שבין אדם לחברו, ואמונה מסמלת את המצוות שבין אדם למקום [מלבי"ם, חומת אנך]. רוב הפרשנים מסכימים כי הבטחת ה' היא שאם יימצא אפילו אדם יחיד כזה, הוא יסלח לירושלים כולה.
אולם, קביעה זו מעוררת קושי היסטורי ורעיוני: האם ייתכן שבירושלים, עיר החכמה שבה חיו כהנים ונביאים, לא נותר אפילו צדיק אחד? קושי זה מתעצם לאור פסוקים בתהילים המתארים את "חסידי ה'" שנהרגו בחורבן ירושלים. הפרשנים מציעים מספר דרכים להתמודד עם שאלה זו, ומהן עולות תמונות שונות של המציאות החברתית בעיר.
גישה אחת מסבירה כי אכן היו צדיקים בירושלים, אך הם נאלצו להסתתר בבתיהם מפחד הרשעים. לכן הפסוק מדגיש את החיפוש דווקא ברחובות ובחוצות, שכן במרחב הציבורי לא ניתן היה למצוא אותם [אביו של הרד"ק]. מנגד, ישנה דעה הגורסת כי אכן לא היו צדיקים כלל, ואותם "חסידים" המוזכרים בתהילים היו למעשה אנשים רשעים שחייבים מיתה, אך עצם הריגתם בידי האויב כיפרה על עוונותיהם והפכה אותם בדיעבד לחסידים [חז"ל המובאים ברד"ק].
פרשנות שונה לחלוטין מציעה כי הרחובות אכן היו מלאים באנשים, אך הבעיה הייתה תגובתם אל הצדק. ברגע שהיה מופיע שופט לעשות משפט או נביא המבקש אמונה, כל העם היה בורח ומסתתר בבתיו כדי לא לשמוע תוכחה. לכן, דווקא בזמן שיש עשיית משפט, לא ניתן היה למצוא איש ברחוב [מלבי"ם].
גישה נוספת חולקת על ההנחה שהצדיקים הסתתרו, שכן צדיקים אמורים להגן על דורם גם מתוך בתיהם. לפי דעה זו, בוודאי שהיו בירושלים אנשי אמת ואמונה, אך הנביא קובע שלא נמצא בה אִישׁ במובן של מנהיג אמיץ, שופט או מוכיח בשער. הצדיקים שהיו בעיר היו עלובים, נכנעים וחסרי כוח השפעה. ה' מבטיח שאם יימצא מנהיג אחד, איש ציבור שייקח על עצמו לעשות משפט צדק ולהוכיח את הפושעים ברחובות העיר, בזכות מנהיגותו תזכה העיר כולה לסליחה [אברבנאל].