הרעות והיעדר הברכה אינם שרירותיים, אלא תוצאה ישירה של מעשי העם החוסמים את השפע שה' משפיע באופן תמידי. עֲוֺנוֹתֵיכֶם, שהם החטאים שנעשו במזיד, הִטּוּ אֵלֶּה והביאו עליכם רעה באופן פעיל, בין אם על ידי סילוק הגשמים ושיבוש חוקות הטבע ובין אם על ידי הסרת ההבנה והידיעה. לעומת זאת, וְחַטֹּאותֵיכֶם, שהם המעשים שנעשו בשוגג או מתוך תאווה, נענשים באופן פסיבי וכך מָנְעוּ הַטּוֹב מִכֶּם. מניעה זו מתבטאת באובדן תבונת הלב או בחוסר יכולת ליהנות מהשפע הקיים, בדומה לאדם המנסה לשאוב מים באמצעות כד שבור.
ירמיהו, פרק ה׳, פסוק כ״ה
עֲוֺנוֹתֵיכֶ֖ם הִטּוּ־אֵ֑לֶּה וְחַטֹּ֣אותֵיכֶ֔ם מָנְע֥וּ הַטּ֖וֹב מִכֶּֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.