בתגובה לכך שהעם, או נביאי השקר שפעלו בתוכו, הכחישו את ההשגחה וזלזלו בנבואה, נאמר יַעַן דַּבֶּרְכֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה. בשל כפירה מוחלטת זו שלא הותירה להם תקנה, ה' הופך את דברי הנבואה מנאומים ריקים לכוח ממשי והרסני, ומכריז באוזני הנביא: הִנְנִי נֹתֵן דְּבָרַי בְּפִיךָ לְאֵשׁ וְהָעָם הַזֶּה עֵצִים. דימוי זה ממחיש כי העונש יבוא באופן מיידי עם השמעת דבר הנביא, ממש כפי שאש נאחזת מיד בעצים והם נוחים להישרף בה. התגשמות הפורענות, שתבוא עליהם, תשרוף ותכלה אותם כפי שמתואר במילה וַאֲכָלָתַם, היא זו שתוכיח להם לבסוף כי נבואת אמת הגיעה אליהם.
ירמיהו, פרק ה׳, פסוק י״ד
לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֔וֹת יַ֚עַן דַּבֶּרְכֶ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה הִנְנִ֣י נֹתֵן֩ דְּבָרַ֨י בְּפִ֜יךָ לְאֵ֗שׁ וְהָעָ֥ם הַזֶּ֛ה עֵצִ֖ים וַאֲכָלָֽתַם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.