עימות חריף ניטש סביב אמינותם של דברים הנאמרים בשם ה'. ייתכן שאלו דברי העם המזלזל בנביאי האמת, בטענה כי וְהַנְּבִיאִים משמיעים דברי הבל חסרי ממשות שיִהְיוּ לְרוּחַ, וכי ההתגלות האלוהית והַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם כלל. לפי הבנה זו, המילים כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם הן קללת העם המאחל שהפורענויות יפגעו בנביאים עצמם, או לחלופין אזהרת הנביא שהעונש יחול על העם הלועג. מנגד, ייתכן שהדברים הם ביקורת נוקבת כלפי נביאי השקר המטעים את הציבור בהבטחות שווא. במקרה זה, נביאים אלו יכלו ויתפזרו כרוח משום שאין בהם דיבור של קדושה, והשבועה בסוף נועדה להביא עליהם רעה גדולה כעונש על שקריהם.
ירמיהו, פרק ה׳, פסוק י״ג
וְהַנְּבִיאִים֙ יִהְי֣וּ לְר֔וּחַ וְהַדִּבֵּ֖ר אֵ֣ין בָּהֶ֑ם כֹּ֥ה יֵעָשֶׂ֖ה לָהֶֽם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.