קרה לכם פעם שניסיתם להזהיר חבר מפני משהו חשוב, אבל במקום להקשיב הוא פשוט צחק ולא האמין לכם? זה בדיוק מה שהרגישו נביאי האמת של ה'. הם באו להזהיר את העם ולבקש מהם להתנהג טוב יותר, אבל בני העם ממש זלזלו בהם.
במקום להקשיב, העם אמר שוְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ, כלומר שהמילים של הנביאים הן סתם כמו רוח שעוברת, חסרות כל משמעות. הם אפילו טענו שוְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם, ושבעצם ה' בכלל לא מדבר אל הנביאים והם פשוט ממציאים הכל. וכאשר הנביאים הזהירו את העם שדברים לא טובים יקרו אם הם לא ישנו את ההתנהגות שלהם, בני העם ענו להם בחוצפה ואמרו כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם. הם בעצם קיללו את הנביאים בחזרה, ואיחלו שכל הדברים הלא טובים שהנביאים מזהירים מפניהם, יקרו לנביאים בעצמם.