נסו לחשוב על מצב שבו אתם מזהירים מישהו מכל הלב, אבל הוא פשוט צוחק ולא מאמין לכם. זה בדיוק מה שהרגיש הנביא. הוא ניסה להדריך את העם, אבל הם זלזלו בנבואות שלו וחשבו שאלו סתם מילים ריקות. בגלל שהעם הכחיש את ההשגחה של ה' ודיבר כך, נאמר יַעַן דַּבֶּרְכֶם אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה. כתגובה, ה' פונה אל הנביא ומבטיח לו שהמילים שלו לא יישארו סתם באוויר. ה' אומר לו הִנְנִי נֹתֵן דְּבָרַי בְּפִיךָ לְאֵשׁ וְהָעָם הַזֶּה עֵצִים. זהו דימוי שבא להסביר שהנבואה תהפוך למשהו מוחשי וחזק. ממש כמו שאש נאחזת מהר מאוד בעצים, כך התוצאה של מעשי העם תגיע באופן מיידי. בסוף נאמר שהאש הזו וַאֲכָלָתַם, כלומר הנבואה תתגשם ותפגע בהם. דווקא כשהדברים הקשים יקרו, העם יבין לבסוף שהנביא דיבר אמת לאורך כל הדרך.
ירמיהו, פרק ה׳, פסוק י״ד
לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י צְבָא֔וֹת יַ֚עַן דַּבֶּרְכֶ֔ם אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה הִנְנִ֣י נֹתֵן֩ דְּבָרַ֨י בְּפִ֜יךָ לְאֵ֗שׁ וְהָעָ֥ם הַזֶּ֛ה עֵצִ֖ים וַאֲכָלָֽתַם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.