כפירת העם אינה מתבטאת בשלילת קיומו של ה', אלא בהכחשת מעורבותו בעולם. כאשר הם כִּחֲשׁוּ בַּיהֹוָה ואמרו לוֹא הוּא, כוונתם היא שה' אינו משגיח על מעשיהם ואין כלל מערכת של שכר ועונש. מתוך תפיסה זו הם מבטלים לחלוטין את אזהרות הנביאים, ומצהירים בביטחון כי וְלֹא תָבוֹא עָלֵינוּ רָעָה. הם בטוחים כי עונשים קשים כמו וְחֶרֶב וְרָעָב לוֹא נִרְאֶה, כלומר לא יתרחשו במציאות, שכן לשיטתם ה' אינו יודע את מעשיהם והנביאים הם דוברי שקר.
ירמיהו, פרק ה׳, פסוק י״ב
כִּֽחֲשׁוּ֙ בַּיהֹוָ֔ה וַיֹּאמְר֖וּ לוֹא־ה֑וּא וְלֹֽא־תָב֤וֹא עָלֵ֙ינוּ֙ רָעָ֔ה וְחֶ֥רֶב וְרָעָ֖ב ל֥וֹא נִרְאֶֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.