הנביא עוזב את פשוטי העם ופונה אֶל הַגְּדֹלִים, העשירים והנכבדים הפנויים ללימוד תורה, מתוך תקווה שיקשיבו לו. הוא מבקש לדבר עמהם, וַאֲדַבְּרָה אוֹתָם דברי תוכחה, מתוך הנחה שהם מבינים כי פורענויות באות ללמד מוסר. אולם תקוותו נכזבת כשהוא מגלה כי אַךְ הֵמָּה יַחְדָּו, בין אם כל הגדולים כאחד ובין אם הגדולים והדלים יחדיו, חטאו באותה מידה. הכתוב משתמש בדימוי חקלאי של בהמה חורשת כדי לתאר בכפל לשון כיצד הם שָׁבְרוּ עֹל וכן נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת, כלומר הסירו את כלי העץ ורצועות העור הקושרות אותו. משמעות הדימוי היא שלמרות חכמתם וידיעתם את דרך ה', הם פרקו מעליהם את עול התורה, סירבו להיות כפופים לה' ובחרו לחיות כרצונם ללא מחויבות.
ירמיהו, פרק ה׳, פסוק ה׳
אֵֽלְכָה־לִּ֤י אֶל־הַגְּדֹלִים֙ וַאֲדַבְּרָ֣ה אוֹתָ֔ם כִּ֣י הֵ֗מָּה יָֽדְעוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְהֹוָ֔ה מִשְׁפַּ֖ט אֱלֹהֵיהֶ֑ם אַ֣ךְ הֵ֤מָּה יַחְדָּו֙ שָׁ֣בְרוּ עֹ֔ל נִתְּק֖וּ מוֹסֵרֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.