לנוכח חטאיהם החמורים של העם הכוללים שפיכות דמים, גזל, עבודה זרה וגילוי עריות, מציג ה' תמיהה רטורית ושואל הַעַל־אֵלֶּה לֹא־אֶפְקֹד, כלומר האם ייתכן שלא אשגיח ואפרע מהחוטאים על מעשים אלו. העונש הפך לבלתי נמנע משום שאבדה כל תקווה לחזרה בתשובה בעקבות קריסת מערכות ההנהגה, ומכיוון שהעם עצמו אוהב את המציאות המושחתת ואינו מעוניין להשתנות. לפיכך, ברור כי בְּגוֹי אֲשֶׁר־כָּזֶה, אומה שנוהגת בדרך כה קלוקלת, אין אפשרות שלֹא תִתְנַקֵּם נַפְשִׁי והתוצאה הסופית תהיה ענישה ושממה מוחלטת של הארץ.
ירמיהו, פרק ה׳, פסוק כ״ט
הַעַל־אֵ֥לֶּה לֹֽא־אֶפְקֹ֖ד נְאֻם־יְהֹוָ֑ה אִ֚ם בְּג֣וֹי אֲשֶׁר־כָּזֶ֔ה לֹ֥א תִתְנַקֵּ֖ם נַפְשִֽׁי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.