בניגוד לטבע הממושמע המכיר בגבולותיו בפני ה', העם בוחר במרד ששורשו מתחיל בנפש פנימה. מוקד השליטה המרכזי של האדם, הלֵב, הפך אצלם להיות סוֹרֵר וּמוֹרֶה, כלומר מצב מעוות שבו הם מורדים באופן פעיל ומסרבים לשמוע בקול הבורא. כתוצאה מהשחתה פנימית זו באה לידי ביטוי הפעולה החיצונית שבה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ בני העם מן הדרך הישרה והלכו בשרירות לבם לכל כיוון שחפצו. עזיבה זו של דרך ה' מביאה עליהם גם עונש של מידה כנגד מידה, ולכן הם יסורו מארצם וילכו לגלות מחוסרי כוח לפני אויביהם.
ירמיהו, פרק ה׳, פסוק כ״ג
וְלָעָ֤ם הַזֶּה֙ הָיָ֔ה לֵ֖ב סוֹרֵ֣ר וּמוֹרֶ֑ה סָ֖רוּ וַיֵּלֵֽכוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.