ירמיהו, פרק ו׳, פסוק י״ד

מנהיגי העם ונביאי השקר מתמודדים עם משבר לאומי עמוק באמצעות יצירת אשליית ביטחון מסוכנת, במקום לדרוש תיקון מוסרי אמיתי. כאשר הם מתיימרים לפעול באופן של וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי, הם מתייחסים לאסון המתקרב כאל מחלה, אך מעניקים לה טיפול שטחי שרק מסלק את הדאגה מלב העם. פעולתם נעשית עַל נְקַלָּה, כלומר בקלות דעת וללא מאמץ, או לחלופין באמצעות אמירות זולות וחסרות ממשות שנועדו להביא להחלמה. אותה רפואה ריקה מתבטאת בגישתם לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם, כאשר הם מתכחשים למציאות שבה האויב קרב ותוקף ומבטיחים שהכול תקין, אף על פי שהאומה מרוסקת לחלוטין.