ירמיהו, פרק ו׳, פסוק ט״ז

ה' פונה אל העם בדימוי של עובר אורח שאיבד את מסלולו, ומציע לו למצוא את הדרך הנכונה באמצעות חקירה שכלית ומסורת. תחילה עליהם לעצור ולהתבונן בהיגיון באותם אופני התנהגות ראשיים, בבחינת עִמְדוּ עַל־דְּרָכִים וּרְאוּ, וכאשר החקירה העצמית אינה מספיקה עליהם לפנות אל חכמי העבר ולחפש בשבילים הנסתרים יותר, כלומר וְשַׁאֲלוּ לִנְתִבוֹת עוֹלָם. מטרת הבדיקה הכפולה היא לברר אֵי־זֶה דֶרֶךְ הַטּוֹב וּלְכוּ־בָהּ, כדי לזכות לשקט ושלווה נטולי ספקות כפי שמובטח במילים וּמִצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם. למרות ההכוונה הברורה, תגובת העם היא וַיֹּאמְרוּ לֹא נֵלֵךְ, סירוב מודע ועקשני הנובע מביטחון שגוי בדרכם הרעה ולא מתוך בלבול.