תהליך הזיקוק והתוכחה של העם מגיע למבוי סתום, שכן הם שקועים בחטאיהם ללא יכולת או רצון להשתנות. מכריהם היודעים את רעתם קָרְאוּ לָהֶם בשם כֶּסֶף נִמְאָס, כדימוי למתכת מלוכלכת שלא ניתן לטהר מן הפסולת והסיגים שבה, ממש כשם שבלתי אפשרי להפריד את העם ממעשיו המגונים. המציאות שבה כִּי־מָאַס ה' בָּהֶם נובעת מסירובם העיקש לעזוב את הדרך הרעה ולחזור למוטב. מאחר שכל דברי התוכחה לא הובילו לניקוי המוסרי המיוחל, לא נותרה להם עוד תקנה אלא במפלתם.
ירמיהו, פרק ו׳, פסוק ל׳
כֶּ֣סֶף נִמְאָ֔ס קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כִּֽי־מָאַ֥ס יְהֹוָ֖ה בָּהֶֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.