מנהיגי העם ונביאי השקר מתמודדים עם משבר לאומי עמוק, אך במקום להציע פתרון אמיתי, הם בוחרים לספק אשליה מסוכנת של ביטחון. בניגוד לנביאי האמת שתובעים מן העם דרישות מוסריות קשות ודורשים עבודה רוחנית, נביאי השקר והכוהנים בוחרים בדרך נוחה ופשוטה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].
כאשר הם מתיימרים לפעול באופן של וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי, הם מתייחסים למצוקת העם ולרעה העתידה לבוא עליו כאל מחלה. אולם, במקום להעניק לאותה מחלה אנושה את הטיפול המעמיק והקשה שהיא באמת דורשת, ה"רפואה" שלהם מסתכמת בכך שהם פשוט מסלקים מלב העם את הדאגה מפני האסון המתקרב [מצודת דוד, מלבי"ם].
פעולה זו נעשית עַל נְקַלָּה. הפרשנים מציעים מספר כיוונים להבנת ביטוי זה, המשלימים זה את זה. הגישה המרכזית היא שמדובר בקלות דעת ובחוסר מאמץ; קל מאוד לנביאי השקר להפטיר מילים מרגיעות במקום לדרוש תיקון אמיתי מהעם, וזוהי רפואה שטחית וקלה למחלה חמורה ביותר [רש"י, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. גישה נוספת מפרשת את המילה על במשמעות של "עם", ואת המילה נקלה מלשון קלון וביזיון. לפי הבנה זו, הם מרפאים את העם באמצעות אמירה זולה, בזויה וחסרת כל ממשות [רד"ק, מצודת דוד, מצודת ציון]. פירוש לשוני נוסף מציע כי המילה על עצמה נגזרת משורש של רפואה, בדומה למילה "תעלה" שמשמעותה ארוכה והחלמה [מלבי"ם].
אותה רפואה ריקה ושטחית באה לידי ביטוי במילים לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם. נביאי השקר מבטיחים לעם שהכול יהיה בסדר ושהגוף הלאומי בריא ושלם, למרות שבמציאות מדובר בגוף שבור ומרוסק לחלוטין [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. הבטחות השווא הללו נאמרות מתוך התכחשות מוחלטת למציאות, שכן האויב הולך וקרב ומתקיף מדי יום. נביאי השקר פשוט מכחישים את הסכנה ונותרים אדישים לשקר של עצמם [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].