תהליך הזיקוק והתוכחה מגיע למבוי סתום, כאשר העם שקוע בחטאיו ללא יכולת או רצון להשתנות. הפרשנים מסכימים כי הדימוי כֶּסֶף נִמְאָס מתאר מתכת מלוכלכת שאינה ניתנת לזיקוק או לטיהור משאריות הפסולת והסיגים שבה, למרות כל המאמצים והיגיעה.
המילים קָרְאוּ לָהֶם מצביעות על כך ששמם של ישראל נקרא כך על ידי מי שמכיר אותם ואת רעתם [רד"ק], שכן בלתי אפשרי להפריד מהם את מעשיהם המגונים [מצודת דוד].
הקביעה כִּי־מָאַס ה' בָּהֶם נובעת מסירובם העיקש של העם לעזוב את דרכם הרעה ולחזור למוטב [רד"ק, מצודת דוד]. מאחר שכל דברי התוכחה לא הצליחו להוביל לניקוי ולזיקוק המוסרי המיוחל, הרי שאין להם עוד תקנה אלא במפלתם [ביאור שטיינזלץ].