החורבן הצפוי יהיה מוחלט וחסר תקדים, ויעקור מן השורש את כל המבנים החברתיים, הכלכליים והמשפחתיים המוכרים. הרכוש הפרטי והמשפחות יילקחו כולם בידי זרים וללא כל זכר לבעליהם המקוריים.
המילה וְנָסַבּוּ משמעותה שרכושם ייצא מרשותם ויועבר לידיים זרות. הפרשנים מסכימים כי בָתֵּיהֶם, השָׂדוֹת ואף הנָשִׁים יועברו כולם לאחרים. מצב זה מתאר שבר קיצוני החורג מן המוכר; בעוד שבדרך כלל, כאשר אדם נלקח בשבי, בית הדין ממנה אחראי על נכסיו, שדותיו נמסרים לקרוביו כדי שיאכלו את פירותיהם, ואשתו ממתינה לו, כאן האסון כה כבד עד שלא ייוותרו יורשים כלל, והכל יעבור מיד לידי האויב [מלבי"ם]. המילה יַחְדָּו מדגישה כי אובדן הרכוש, הקרקעות והמשפחה יתרחש בבת אחת ובפעם אחת [מצודת דוד].
הסיבה לאובדן המוחלט מוסברת במילים כִּי־אַטֶּה אֶת־יָדִי. ביטוי מליצי זה מתפרש בכמה אופנים: יש שרואים בו תיאור של מכה קשה שה׳ ינחית עליהם [מצודת דוד], ויש המפרשים זאת כסימון והוראה ליושבי הארץ לצאת ממנה לגלות [ביאור שטיינזלץ]. מכה זו תוביל לנפילתם של כולם במקביל, מבלי להשאיר איש שישמור על הנחלה או על המשפחה [מלבי"ם].