ירמיהו, פרק ו׳, פסוק כ״ט

Jeremiah 6:29Sefaria

נָחַ֣ר מַפֻּ֔חַ (מאשתם) [מֵאֵ֖שׁ תַּ֣ם] עֹפָ֑רֶת לַשָּׁוְא֙ צָרַ֣ף צָר֔וֹף וְרָעִ֖ים לֹ֥א נִתָּֽקוּ׃

מאמצי ה' ונביאיו להוכיח את ישראל משולים לתהליך זיקוק כסף שהסתיים בכישלון. כלי הנשיפה התייבש ונחרך מרוב חום וכך נָחַר מַפֻּחַ, בדומה לגרונו של הנביא שניחר מרוב תוכחות. במקביל, מֵאֵשׁ תַּם עֹפָרֶת, שכן העופרת שנועדה לסייע בזיקוק נשרפה כליל, כסמל לכל אמצעי השכנוע והמשלים שאזלו. משום כך לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף, ופעולת ההתכה של הצורף נעשתה לחינם וללא תועלת. למרות כל ההשקעה הסיגים לא הוסרו מהמתכת וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ, שכן העם ממשיך לדבוק בדרכו הרעה ואינו מושפע מדברי התוכחה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״ח
פסוק ל׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.