עדת העם, המכונה בַּת־עַמִּ֤י, נדרשת לאבל לאומי עמוק ומיידי לנוכח אסון כבד שעתיד להתרחש. עליה ללבוש יריעת בד עבה, כלומר חִגְרִי־שָׂק֙, וְהִתְפַּלְּשִׁ֣י בָאֵ֔פֶר באמצעות התגלגלות בתוכו או כיסוי הראש בו. עוצמת הצער צריכה להיות מוחלטת ונטולת נחמה, כאֵ֤בֶל יָחִיד֙ של אדם על מות בנו, המלווה במִסְפַּ֖ד תַּמְרוּרִ֑ים רווי מרירות. על העם לבכות כבר עתה כִּ֣י פִתְאֹ֔ם יָבֹ֥א הַשֹּׁדֵ֖ד, וכיוון שהאויב יתקוף ללא התראה מוקדמת לא יהיה פנאי להיערך לכך. האסון יבוא עָלֵֽינוּ, מילה המעידה על שותפותו המוחלטת של ה' בכאב העם, כביכול החורבן פוגע גם בו.
ירמיהו, פרק ו׳, פסוק כ״ו
בַּת־עַמִּ֤י חִגְרִי־שָׂק֙ וְהִתְפַּלְּשִׁ֣י בָאֵ֔פֶר אֵ֤בֶל יָחִיד֙ עֲשִׂ֣י לָ֔ךְ מִסְפַּ֖ד תַּמְרוּרִ֑ים כִּ֣י פִתְאֹ֔ם יָבֹ֥א הַשֹּׁדֵ֖ד עָלֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.