ירמיהו, פרק ו׳, פסוק י״ט

הקריאה שִׁמְעִי הָאָרֶץ מופנית לכל יושבי תבל כדי שישמעו את ההתראה, והארץ משמשת כעדה שכן היא עצמה עתידה להיחרב בעוון העם. ה' עתיד להביא רָעָה אֶל הָעָם הַזֶּה כעונש המהווה את פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם, כלומר התוצאה הישירה של התנהגותם הרעה. עונש זה ניתן על מעשים שנבעו ממחשבתם שה' אינו רואה אותם, או על תוכניות רעות שתכננו לבצע ונמנעו מהן רק בשל נסיבות חיצוניות ולא מתוך יראת שמיים. הסיבה לפורענות היא כִּי עַל דְּבָרַי לֹא הִקְשִׁיבוּ, כלומר לא האזינו לדברי הנביאים, וכן משום שאת וְתוֹרָתִי, שהיא תורת משה, עזבו לחלוטין. היחס כלפי התורה היה כה חמור עד שוַיִּמְאֲסוּ בָהּ באופן אקטיבי ולא רצו כלל לקרוא בה, מה שהוביל לשכחה עמוקה של התורה בעם.