יצא לכם פעם לשתול זרע קטן באדמה ולחכות לראות איזה פרי יצמח ממנו? כמו שהזרע גדל ונותן פירות, כך גם המחשבות שלנו יכולות לגדול ולהפוך למעשים. ה' פונה אל כל יושבי העולם ואומר שִׁמְעִי הָאָרֶץ. הוא קורא לארץ להיות עדה למה שהולך לקרות לעם ישראל בעקבות ההתרחקות שלהם מדרך האמת. הארץ מוזכרת כאן לבדה, כי בגלל המעשים של העם, הארץ עצמה עלולה להיפגע.
ה' מסביר שהתוצאה שתגיע אליהם היא פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם. כלומר, המעשים הלא טובים שהם עשו הם הפירות שצמחו מתוך המחשבות שלהם. העם חשב שה' לא רואה את מה שהם עושים, ולכן הם הלכו אחרי הלב שלהם ועשו דברים לא נכונים, ועל המעשים האלה הם צריכים לקחת אחריות.
לאחר מכן, ה' מסביר בדיוק למה זה קורה, ומחלק זאת לשני דברים. הראשון הוא עַל דְּבָרַי לֹא הִקְשִׁיבוּ, והכוונה היא שהם לא הקשיבו אל דברי הנביאים שה' שלח אליהם כדי להזהיר אותם. הדבר השני חמור אפילו יותר: וְתוֹרָתִי וַיִּמְאֲסוּ בָהּ. הכוונה כאן היא לתורת משה, והעם לא רק שלא הקשיב לה, אלא ממש מאס בה. הם עזבו את התורה באופן מוחלט, עד שכבר לא רצו בכלל לקרוא או לשמוע אותה.