כאשר העם עָשׂוּ תוֹעֵבָה, שהיא דבר אסור ומגונה, הציפייה הייתה כי הֹבִישׁוּ וירגישו בושה עמוקה, ויש התוהים אם אכן התביישו כלל. בפועל הם איבדו לחלוטין את הרגישות לחטא, כך שגַּם־בּוֹשׁ לֹא־יֵבוֹשׁוּ בתוכם פנימה, וגַּם־הַכְלִים לֹא יָדָעוּ שכן אינם חשים כלימה אפילו כשאחרים מוכיחים אותם. בשל סירובם לתקן את דרכם, לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים ומנהיגיהם המשחיתים ייהרגו יחד עם שאר העם. עונש זה יבוא בְּעֵת־פְּקַדְתִּים, זמן החשבון שבו ה' יזכור את חטאיהם ויעניש אותם בחורבן ירושלים.
ירמיהו, פרק ו׳, פסוק ט״ו
הֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵב֗וֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.