ה' ניצב כמפקד צבא האויב ומעורר את החיילים להחריב את ירושלים. תחילה הוא פוקד עליהם כִּרְתוּ עֵצָה, כלומר כרתו כמות גדולה של עצים סביב העיר לצורכי המלחמה, גזירה חריגה המבטאת חורבן מוחלט ומהווה עונש על כך שהתושבים גזלו עצים לבניית בתיהם. לאחר מכן נדרש הצבא וְשִׁפְכוּ עַל יְרוּשָׁלִַם סֹלְלָה, שהיא הערמת תל גבוה של עפר, אבנים ועצים אל תוך החפירות עד לגובה החומות כדי לפרוץ פנימה. ההצדקה למצור היא כי הִיא הָעִיר הָפְקַד, כלומר הגיע עת עונשה לאחר שה' בחן אותה ומצא כי כֻּלָּהּ עֹשֶׁק בְּקִרְבָּהּ, והשחיתות והגזל פשו בכל פינה בתוכה.
ירמיהו, פרק ו׳, פסוק ו׳
כִּ֣י כֹ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת כִּרְת֣וּ עֵצָ֔הֿ וְשִׁפְכ֥וּ עַל־יְרוּשָׁלַ֖͏ִם סֹֽלְלָ֑ה הִ֚יא הָעִ֣יר הׇפְקַ֔ד כֻּלָּ֖הּ עֹ֥שֶׁק בְּקִרְבָּֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.