ירמיהו, פרק ו׳, פסוק ז׳

Jeremiah 6:7Sefaria

כְּהָקִ֥יר (בור) [בַּ֙יִר֙] מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁ֠ד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל־פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה׃

ירושלים נמשלת לבאר מים חיים, וכשם שמי הבאר נובעים מאליהם ממקור פנימי, כְּהָקִיר בַּיִר מֵימֶיהָ, כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ והיא מנביעה מתוכה רוע ומחדשת את חטאיה ללא הפסקה. בעיר מתבצעים לקיחת ממון וגזל, ולכן חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ בעזות מצח עַל־פָּנַי תָּמִיד, מתוך אשליה שה' אינו רואה ומשגיח אף ששכינתו שוכנת בתוכם. כתוצאה ממעשים אלו שבהם החזקים פוגעים בעניים, באים על העיר עונשים של חֳלִי וּמַכָּה, אשר אינם מנותקים מן החטא אלא נולדים באופן טבעי מתוך ההשחתה שמביאה עליה את חורבנה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.