ירמיהו, פרק ו׳, פסוק י״ח

הצהרה פומבית זו מציגה את צדקת הדין האלוהי באמצעות זימון עדים, ולשם כך קורא הנביא לָכֵן שִׁמְעוּ הַגּוֹיִם. קריאה זו מכוונת אל כלל אומות העולם שישמעו את ההתראה, או באופן ממוקד אל העמים שה' מינה כדי להעניש את ישראל. בהמשך נאמר וּדְעִי עֵדָה, פנייה לכל קהל או לעדת ישראל להכיר במצבם, ולחלופין בקשה מלשון עדות להכיר באזהרות שניתנו מראש או פנייה לארץ עצמה שתעיד על כך. לסיום מורה הנביא לדעת אֶת אֲשֶׁר בָּם, כלומר להכיר בעוונות הנמצאים בעם, או להבין כי העדות מוכיחה שהפורענות נובעת ממחשבותיהם הרעות וסירובם להקשיב לתורה.