בניגוד לעץ שיבש ועשוי לשוב לחיים, מותו של האדם הוא סופי ובלתי הפיך, וכאשר ואיש שכב ומת, הוא ולא יקום עוד. הביטוי עד בלתי שמים ממחיש את נצחיות המוות, שכן המילה בלתי נגזרת מלשון בלאי וכיליון. כלומר, המתים לא יקומו לעולם כל עוד השמיים קיימים ולא בלו, ורק אם תשתנה חוקיות הבריאה והשמיים הנוכחיים יחדלו מלהתקיים, הם יוכלו לשוב לחיים. כדי להדגיש את היעדר התקווה לשיבה, הכתוב קובע כי המתים לֹא יָקִיצוּ וְלֹא יֵעֹרוּ מִשְּׁנָתָם, ומלמד שהם לא רק שלא יקיצו לחלוטין, אלא אפילו לא יחוו התעוררות קלה וראשונית. בנוסף, יש המפרשים את המילים ולא יקום כביטוי של ספק לגבי האפשרות שהנשמה תשוב לעולם הזה בגלגול נשמות.
איוב, פרק י״ד, פסוק י״ב
וְאִ֥ישׁ שָׁכַ֗ב וְֽלֹא־יָ֫ק֥וּם עַד־בִּלְתִּ֣י שָׁ֭מַיִם לֹ֣א יָקִ֑יצוּ וְלֹֽא־יֵ֝עֹ֗רוּ מִשְּׁנָתָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.