אובדנו המוחלט של הרשע בא לידי ביטוי בהכחדת כל זכר ושארית ממשפחתו ומסביבתו. הפרשנים מסכימים כי נין משמעותו בן, ונכד הוא בן הבן. המילה שריד מבטאת שיור ופליט, והמילה במגוריו מתייחסת למקומות שבהם היה גר.
הכחדת המשפחה תהיה כה יסודית, עד שלא יישאר לרשע שום זכר מבניו ומבני בניו. הם לא יישארו בתוך עמו, שכן הם ימותו או יילקחו בשבי לעם אחר [מצודת דוד]. יתרה מזאת, לא יישאר לו אפילו נכד הבא מכוח בתו, שאמנם אינו קרוי על שמו אלא על שם משפחת בעל הבת, אך עדיין נחשב ליוצא חלציו [אלשיך].
מעבר למשפחתו הביולוגית, האובדן מתפשט לכל סביבתו הקרובה. לא יישאר איש במקומו, ואפילו אנשים קרובים אליו שחיו עמו באותה עיר יכלו ויאבדו משם [תקות אנוש]. הפגיעה תכלול גם את גרי ביתו שיאבדו עמו [מלבי"ם]. גישה נוספת מרחיבה את ההכחדה גם למישור הרוחני, ומפרשת כי לא יישאר לרשע במקום מגוריו אפילו תלמיד אחד, אשר בדרך כלל נחשב כבן הממשיך את מורשת רבו [אלשיך].