איוב, פרק כ״א, פסוק כ״ח

איוב מציג בפני רעיו את קו המחשבה שלהם, המפרש את חורבנו כעונש על רשעותו. הוא מצטט את תמיהתם, כִּ֤י תֹאמְר֗וּ, כאשר הם מסתכלים על מפלתו ושואלים אַיֵּ֥ה בֵית־נָדִ֑יב, כלומר היכן ביתו המפואר של אותו אדם עשיר או בעל נתינה. הרעים משווים את גורלו לגורל הרשעים ושואלים וְ֝אַיֵּ֗ה אֹ֤הֶל מִשְׁכְּנ֬וֹת רְשָׁעִֽים, כדי לטעון שאף על פי שאיוב נחשב לנדיב בעל בֵית קבע מכובד, התברר שמשכנו היה למעשה אֹ֤הֶל ארעי של רשעים שחרב. מנגד, יש המפרשים את הדברים כהשוואה של תחושת הביטחון, לפיה אדם ישר יכול לחסות בבטחה באוהל פתוח, ואילו הרשע מלא חרדה תמידית ונאלץ להסתתר בבתים מבוצרים, ופחד זה הוא עונשו האמיתי.