כאשר איוב מעלה במחשבתו את המציאות שבה הרשעים מצליחים ומאריכים ימים, הוא אומר וְאִם־זָכַרְתִּי. הזיכרון של עיוות דין זה מעורר בו תגובה קשה של וְנִבְהָלְתִּי, עד כי וְאָחַז בְּשָׂרִי פַּלָּצוּת, כלומר גופו נתקף ברעדה עזה ובזעזוע פיזי. מצוקה זו נובעת מעצם הקושי להכיל את הצלחת הרשעים, אך בד בבד היא נובעת מיראת שמים עמוקה. איוב נחרד מן האפשרות ששאלותיו יתפרשו ככפירה או כמהרהור אחר מידותיו של ה', שכן הוא יודע בוודאות שהצדק והאמת מצויים אצלו.
איוב, פרק כ״א, פסוק ו׳
וְאִם־זָכַ֥רְתִּי וְנִבְהָ֑לְתִּי וְאָחַ֥ז בְּ֝שָׂרִ֗י פַּלָּצֽוּת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.