איוב דורש מרעיו להעניק לו את תשומת ליבם המלאה ולהקשיב היטב לדבריו, באומרו פְּנוּ־אֵלַי. לאחר מכן הוא מורה להם וְהָשַׁמּוּ, כלומר שעליהם להיות המומים ולהשתומם הן מהצלחתם ושלוותם הבלתי מוסברת של הרשעים, והן מעוצמתו חסרת התקדים של סבלו האישי. לנוכח מציאות זו עליהם להגיב בדרך של וְשִׂימוּ יָד עַל־פֶּה, פעולה המסמלת שתיקה מוחלטת. שתיקה זו נדרשת משום שלא ימצאו שום מענה לדבריו, וכן כדי שיחדלו להשוות את מצבו לאחרים משום שצערו הוא ייחודי ואין לו אח ורע.
איוב, פרק כ״א, פסוק ה׳
פְּנוּ־אֵלַ֥י וְהָשַׁ֑מּוּ וְשִׂ֖ימוּ יָ֣ד עַל־פֶּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.