הצלחתם של הרשעים אינה נובעת מכוחם העצמי אלא הוענקה להם מאת ה', ואף שלכאורה נראה כי כל השפע ברשותם, עושר זה אינו מוחלט ולא יישאר אצלם לנצח, ולכן הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם. לנוכח מציאות זו איוב מצהיר כי עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶנִּי, כלומר הוא מתנער לחלוטין מדרכם ומאמונתם ובוחר שלא להימנות עמם, גם כשהוא מתייסר ורואה בשלוותם. עם זאת, ייתכן שהמילה "עצת" מתייחסת דווקא למחשבתו של ה', ואיוב קובע כי ההיגיון האלוהי שמאחורי הענקת השפע לאותם כופרים נשגב מבינתו והוא אינו מסוגל להבינו.
איוב, פרק כ״א, פסוק ט״ז
הֵ֤ן לֹ֣א בְיָדָ֣ם טוּבָ֑ם עֲצַ֥ת רְ֝שָׁעִ֗ים רָ֣חֲקָה מֶֽנִּי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.