הרשעים מבטאים זלזול מוחלט וכפירה בהשגחת ה' מתוך תחושת גאווה ועצמאות. בשאלתם מַה שַּׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ הם תמהים מדוע עליהם לעבוד אותו, בין אם מתוך כפירה בעצם קיומו ובין אם מתוך תפיסה שגויה שזהו כוח של חורבן שאינו מביא תועלת. בנוסף הם שואלים וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ, כלומר איזו תועלת תצמח להם אם יבקשו ויתפללו אליו. לטענתם התפילה מיותרת לחלוטין, שכן הם אינם זקוקים לה' אפילו לצרכים בסיסיים כמו גשם, ויתרה מכך, הם מאמינים שהוא משגיח רק על העולמות העליונים ומתעלם ממעשי בני האדם בעולם התחתון.
איוב, פרק כ״א, פסוק ט״ו
מַה־שַּׁדַּ֥י כִּֽי־נַעַבְדֶ֑נּוּ וּמַה־נּ֝וֹעִ֗יל כִּ֣י נִפְגַּע־בּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.