השלווה וההצלחה של הרשע אינן עוזבות אותו גם במותו, והוא זוכה למקום קבורה משובח שבו מָֽתְקוּ־ל֗וֹ רִגְבֵ֫י־נָ֥חַל, כלומר צרורות העפר שבעמק קברו נדמים לו כנעימים. תחושה זו מתעצמת לנוכח מסע הלוויה המפואר שלו, כאשר וְאַחֲרָיו כׇּל־אָדָ֣ם יִמְשׁוֹךְ כדי ללוות את מיטתו, וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּר לאנשים הרבים המכינים את צורכי קבורתו. כבוד מלכים זה ממלא אותו בזחיחות המשכיחה ממנו את עונשו העתידי, והוא מתנחם בידיעה שגורלו כשל כולם, שהרי אינספור אנשים ואבותיו מתו לפניו וכל שאר בני האדם עתידים למות אחריו. השפעתו של הרשע ממשיכה להדהד גם לאחר מותו, שכן אותם המונים ההולכים לפניו ואחריו נמשכים לאמץ את מזימותיו וללכת בדרכו הרעה.
איוב, פרק כ״א, פסוק ל״ג
מָֽתְקוּ־ל֗וֹ רִגְבֵ֫י־נָ֥חַל וְ֭אַחֲרָיו כׇּל־אָדָ֣ם יִמְשׁ֑וֹךְ וּ֝לְפָנָ֗יו אֵ֣ין מִסְפָּֽר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.