איוב דוחה את התפיסה לפיה עונשו של הרשע בא לידי ביטוי בייסורים שייפלו על ילדיו לאחר מותו. הוא תמה כִּי מַה חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו, שכן לאחר פטירתו אין לאדם כל ידיעה או דאגה לגבי משפחתו והרכוש שהשאיר. בשונה מהצדיק, הרשע מעדיף לחיות בשקט ואינו חושש כלל מהפורענות העתידה לבוא על צאצאיו. משום כך, כאשר מִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּצוּ, כלומר כשחודשי חייו הקצובים נשלמו בשלווה או שחלפו במהירות כחץ, העונש המאוחר של בניו כלל אינו מהווה עונש ממשי עבורו.
איוב, פרק כ״א, פסוק כ״א
כִּ֤י מַה־חֶפְצ֣וֹ בְּבֵית֣וֹ אַחֲרָ֑יו וּמִסְפַּ֖ר חֳדָשָׁ֣יו חֻצָּֽצוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.