מערכות הטבע, ובפרט תנועת העננים ומזג האוויר, אינן פועלות באקראי. הן מהוות מנגנון מורכב ומדויק המנווט על ידי ה' כדי להוציא לפועל את רצונו ולהגיב למעשי בני האדם.
הפרשנים נחלקו בשאלה למי או למה מתייחסת המילה וְהוּא הפותחת את הפסוק. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים [מצודת דוד, רמב"ן, שטיינזלץ ואלשיך] היא שהכוונה לענן. מנגד, יש המפרשים שהכוונה היא למלאך הממונה על הגשמים [רש"י], ואילו גישה נוספת גורסת כי הכוונה היא לה' בעצמו או לגלגל השמימי המניע את חוקי הטבע [אבן עזרא].
אותו ענן או כוח שמימי מוגדר כמְסִבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלֹתָו. המילה מְסִבּוֹת מתארת תנועה סיבובית [שטיינזלץ] או שרשרת של סיבות ותוצאות בחוקי הטבע [מלבי"ם]. המילה בְּתַחְבּוּלֹתָו מבטאת התחכמות וקישור של עצות רבות לתכלית אחת [מצודת ציון, מלבי"ם]. כלומר, העננים מתהפכים ונעים לכאן ולכאן לא במקרה, אלא מכוח חכמתו ותכנונו הבלתי צפוי של ה', המפעיל מחזוריות טבעית המפיקה תוצאות שונות ומנוגדות כמו גשם, שלג, רעמים וברקים [מלבי"ם, שטיינזלץ, מצודת דוד]. לפי פירוש נוסף, ההתהפכות מתארת את האופן שבו ה' מקיף את ההרים בעננים ורוחות מכל עבר [רש"י].
תכלית תנועות אלו היא לְפָעֳלָם, כלומר לביצוע הפעולה המוטלת עליהם. פרשנים רבים מדגישים כי פעולת איתני הטבע משתנה בהתאם למעשיהם של בני האדם ולמצבם המוסרי [רש"י, אבן עזרא, אלשיך]. כך למשל, אם נגזר על בני אדם לקבל גשמי ברכה בשל צדקותם, אך לאחר מכן הם חטאו, ה' לא יבטל את הגשם שכבר נגזר, אלא ישתמש בתחבולות ויוריד אותו שלא בזמנו או במקומות שאינם זקוקים לו [רש"י]. תנועת העננים, בין אם להריק מטר ובין אם להתפזר ולהסתלק, תלויה לחלוטין בהתנהגות האנושית [אלשיך].
בסופו של דבר, איתני הטבע מבצעים את כֹּל אֲשֶׁר יְצַוֵּם ה'. הם מורידים את המשקעים בדיוק למקום שעליו נגזר [רמב"ן]. יעד הפעולה הוא עַל פְּנֵי תֵבֵל אָרְצָה. הצירוף תֵבֵל אָרְצָה מתייחס לאזור המיושב שבארץ, או שהוא כפל מילים נרדפות שנועד להדגיש את האדמה שעליה יורד המטר [מצודת ציון].