נסו לדמיין ארץ פלאית שבה כל מה שמתוק וטוב פשוט צומח וזורם בטבע, בלי שתצטרכו לעבוד קשה כדי להשיג אותו. בעתיד הרחוק, אחרי שתסתיים הגלות, הארץ שלנו תתמלא בדיוק בשפע העצום הזה. מרוב ברכה, ההרים יִטְּפוּ, כלומר ייזלו, שפע של עָסִיס שהוא מיץ פירות מתוק וטעים. על הגבעות יגדל עשב כל כך משובח, עד שהפרות והכבשים יתנו המון חלב, ולכן מתואר בצורה ציורית שוְהַגְּבָעוֹת תֵּלַכְנָה חָלָב, כאילו הגבעות עצמן זורמות מרוב חלב שניגר מהן.
גם המקומות היבשים ביותר יתעוררו לחיים, כאשר וְכָל־אֲפִיקֵי יְהוּדָה, שהם העמקים שבדרך כלל אין בהם מים, יֵלְכוּ מָיִם ויתמלאו במעיינות שופעים. באותו זמן יקרה נס מיוחד מאוד בירושלים. למרות שבעיר הזו תמיד היה חסר מים, לפתע וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא. נהר גדול של מים חיים יבקע ממש מתוך בית המקדש ויוכיח לכולם שהטבע השתנה בזכות הקדושה של המקום.
המים הקדושים והטהורים האלו יזרמו למרחקים כדי שוְהִשְׁקָה אֶת־נַחַל הַשִּׁטִּים. המים יגיעו עד לעמק שנקרא שטים, מקום שבו בעבר הרחוק בני ישראל טעו ועשו מעשים לא טובים. המים שיצאו מבית ה' יגיעו לשם במיוחד כדי לנקות ולטהר את המקום מאותן טעויות ישנות, ולהביא ברכה חדשה וטובה לעולם.