עת ההכרעה הסופית מגיעה, והמוני אומות מתקבצים אל זירת המשפט האחרונה לקראת מלחמה עצומה ונקמה אלוהית. האווירה במקום דחוסה ורוויה בהמתנה לביצוע גזר הדין.
הכפילות במילים הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים נועדה לחזק ולהדגיש את העוצמה והגודל של ההתאספות [רד"ק]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בכתות רבות וגדולות של גויים שעתידים ליפול שם [מצודת דוד, אבן עזרא], ויש המציינים כי במסורות מסוימות נכתבו שתי המילים בכתיב מלא כדי להמחיש את הריבוי העצום [מנחת שי]. גישה ייחודית מציעה כי הכפילות רומזת לשני המונים נפרדים שיתקבצו במקום: המון החיים והמון המתים, או לחלופין, המוני בני אדום והמוני בני ישמעאל [אברבנאל].
הזירה שבה מתרחש האירוע היא בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ, המזוהה על ידי הפרשנים עם "עמק יהושפט". באשר לסיבת כינויו בשם זה, יש המפרשים זאת על שום המבנה הפיזי של העמק, שהוא תלול ומבותר [ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, רוב הפרשנים מסבירים את השם על דרך המטאפורה והדין. משמעות המילה הֶחָרוּץ היא דבר חתוך, גזור ומוחלט [מצודת ציון, רש"י]. בניגוד לשם "עמק יהושפט", המרמז על שלב החקירה והמשפט עצמו, השם "עמק החרוץ" מעיד על כך שדינם של הגויים לאבדון כבר נחרץ, נחתם ונגזר באופן סופי וללא אפשרות שינוי [מלבי"ם]. בעמק זה יֵצא לאור משפט האמת, והם יחתכו ויושמדו כליל [רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל].
מתוך כך מובן סופו של הפסוק, כִּי קָרוֹב יוֹם ה'. יום זה הוא יום המשפט והמלחמה הגדולה [מצודת דוד, אברבנאל]. מכיוון שגזר הדין כבר חלוט ומוחלט, יום הנקמה קרב לבוא והשמדתם תצא לפועל במהירות וללא עיכוב [מלבי"ם, אבן עזרא].