השפלתם של שבויי ישראל מגיעה לשפל עמוק, שבו חיי אדם מאבדים כל ערך והופכים לסחורה זולה שנועדה לספק יצרים רגעיים.
הפרשנים מסכימים כי המילה וְאֶל משמעותה כאן "ועל", כלומר הפלת הגורל נעשתה על עם ישראל. הביטוי יַדּוּ גוֹרָל מתאר השלכה וזריקה של גורלות, בדומה להשלכת אבן. השובים התייחסו לישראל כאל רכוש וקניין לכל דבר, והפילו ביניהם גורלות כדי להכריע מי ייקח כל שבוי לעבד או לשפחה [מצודת דוד, מלבי"ם, רד"ק].
ביזויים של השבויים היה כה גדול, עד שמחירו של אדם נקבע לפי צרכיו הקלים של השובה. מאחר שילדים קטנים אינם חזקים, ערכם הכלכלי היה נמוך במיוחד [ביאור שטיינזלץ]. לכן, וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה – ילד ישראלי ניתן כאתנן ותשלום עבור שירותיה של זונה.
באותו אופן, וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ – ילדה נמכרה בעבור מחיר של יין. המלבי"ם מדגיש כי היין לא נקנה לצורכי מסחר, אלא לשתייה מיידית, וכי הילדה נמכרה עבור מחיר של מנת שתייה לאיש אחד בלבד. אבן עזרא קושר בין חלקי הפסוק ומבאר כי הילדה נמכרה כדי לממן את היין שנועד להשתכרות יחד עם אותה זונה.