הצהרת הנאמנות של העם נובעת מתוך הכרה בחסד שהעניק להם ה' בעבר, ולכן עזיבתו נתפסת בעיניהם כבלתי אפשרית. תשובתם מהווה תגובה הגיונית לאפשרויות שהציג בפניהם יהושע: אין טעם לעבוד את אלוהי מצרים שמהם הושיע אותם ה', ואין היגיון לעבוד את אלוהי הָאֱמֹרִי יֹשֵׁב הָאָרֶץ, שכן ה' הוא אשר גירש אותם מפניהם. בנוסף, העם מבין היטב כי אימוץ מנהגי הגויים יוביל לכך שהארץ תקיא גם אותם. מתוך תובנות אלו הם מצהירים גַּם אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת ה', ומקבלים על עצמם את עבודתו בדיוק כפי שהתחייב יהושע לעשות הוא וביתו.
יהושע, פרק כ״ד, פסוק י״ח
וַיְגָ֨רֶשׁ יְהֹוָ֜ה אֶת־כׇּל־הָעַמִּ֗ים וְאֶת־הָאֱמֹרִ֛י יֹשֵׁ֥ב הָאָ֖רֶץ מִפָּנֵ֑ינוּ גַּם־אֲנַ֙חְנוּ֙ נַעֲבֹ֣ד אֶת־יְהֹוָ֔ה כִּי־ה֖וּא אֱלֹהֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.