כעת, משקיבלו על עצמם בני העם לעבוד את ה', יהושע דורש מהם פעולה כפולה של התנקות והתמסרות. ראשית הוא מצווה וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם, דרישה שמשמעה עקירה פנימית של מחשבות עבודה זרה מליבם, ויש המפרשים אותה כציווי פיזי להיפטר מחפצים אליליים. שנית, עליהם לקיים וְהַטּוּ אֶת־לְבַבְכֶם אֶל־ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כאשר התואר "אלוהי ישראל" מדגיש את ההשגחה הפרטית על העם, שאינו נתון לשליטת כוחות עליונים אחרים. מתוך קשר ייחודי זה, נאסר עליהם לעבוד את ה' בשיתוף עם אלוהויות נוספות, ועליהם לייחד את ליבם אליו בלבד.
יהושע, פרק כ״ד, פסוק כ״ג
וְעַתָּ֕ה הָסִ֛ירוּ אֶת־אֱלֹהֵ֥י הַנֵּכָ֖ר אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְהַטּוּ֙ אֶת־לְבַבְכֶ֔ם אֶל־יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.