הסתלקותו של מנהיג מעלה פעמים רבות תהיות לגבי עתידו הרוחני של העם, אך תקופת המעבר שלאחר מות יהושע התאפיינה ביציבות יוצאת דופן. נוכחותה של הנהגה שחוותה על בשרה את הנסים הגדולים, שימשה כעוגן רוחני שהותיר את העם נאמן לה' לאורך כל אותו הדור.
הביטוי הַזְּקֵנִים מכוון לשופטים, לשרים ולכל שדרת ההנהגה של העם באותה עת [ביאור שטיינזלץ]. זקנים אלו מזוהים כדור יוצאי מצרים, שכן הם היחידים שהכירו ממקור ראשון את המאורעות [רלב"ג]. העובדה שזקנים אלו יָדְעוּ את מעשי ה', כלומר ראו בעיניהם את הנסים שנעשו לישראל, אפשרה להם ליישר את דרכם של העם ולהוביל אותם לעבוד את ה' כראוי [מצודת דוד, אברבנאל].
באשר למשך תקופת מנהיגותם, הפרשנים מציגים גישות שונות בהבנת המילים הֶאֱרִיכוּ יָמִים. מחד גיסא, יש המחשבים תקופה זו כעשרים ושמונה שנים מיום שעמד יהושע בהנהגה [מצודת דוד]. מאידך גיסא, יש המדייקים בלשון הפסוק ומציינים כי הזקנים אכן האריכו "ימים", אך לא האריכו "שנים", שכן חייהם התקצרו בעקבות עונש שקיבלו [רש"י].