לקראת סוף ימיו, יוזם יהושע כינוס לאומי אדיר במטרה לכרות ברית מחודשת וחזקה בין העם לבין ה'. מעמד זה נועד להוות עוגן היסטורי ורוחני, שיקשור את הדור הנוכחי למחויבות שקיבלו עליהם אבותיהם במעמד הר סיני.
הפרשנים מסכימים כי הפועל וַיֶּאֱסֹף מעיד על כך שזהו כינוס שני, המתרחש לאחר אסיפה קודמת. קיימות מספר גישות באשר לסיבה בגללה נדרש יהושע לאסוף את העם פעם נוספת. יש המסבירים כי באסיפה הראשונה העם שתק ולא השיב לדבריו, ולכן יהושע לא הסתפק בכך וביקש לעורר אותם שוב כדי לאלץ אותם להשיב לו בפירוש ולקבל על עצמם את הברית [אברבנאל]. אחרים סבורים כי יהושע חזה בנבואה שבעתיד העם ייכשל בעבודה זרה, ולכן ביקש להוסיף להם אזהרה ולהביאם למצב שבו הם מקבלים על עצמם את האחריות באופן אישי וישיר [רלב"ג, אלשיך]. בנוסף, חזרה זו נועדה להוכיחם שוב כדי להבטיח שייזהרו בשמירת התורה [רד"ק].
באשר לאופן שבו התנהל הכינוס, מתואר כי יהושע קרא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו. בעוד שהמוני העם נכחו באסיפה הגדולה, ההנהגה נקראה לגשת קדימה ולעמוד סמוך ליהושע [ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המפרשים כי המנהיגים הללו התייצבו שם כנציגים רשמיים שעמדו במקומם של כלל ישראל [מצודת דוד].
ההתייצבות לִפְנֵי הָאֱלֹהִים מלמדת כי ארון הברית הובא במיוחד למעמד זה, כדי לכרות מולו את הברית [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל]. הבחירה לאסוף את העם דווקא שְׁכֶמָה, ולא בשילה שבה שכן הארון בדרך כלל, אינה מקרית. הבחירה בשכם נועדה לסגור מעגל היסטורי, שכן במקום זה בדיוק הורה יעקב אבינו לבניו להסיר את אלוהי הנכר מתוכם – דרישה שאותה עתיד יהושע להציב בפני העם כעת [רד"ק, אברבנאל]. מעבר לכך, שכם היא המקום הראשון שבו עבר אברהם עם כניסתו לארץ, המקום שבו התרחש נס ליעקב, והנחלה הראשונה שקנה יעקב בארץ ישראל, ולכן היא ראויה לשמש כמוקד לחידוש הברית והדבקות בה' [רד"ק].