יהושע, פרק כ״ד, פסוק י״ד

כעת, משהתיישב העם בארץ וזכה לטובה רבה, נדרשת ממנו מחויבות מלאה: וְעַתָּה יְרְאוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ מתוך יראת רוממות ותום לב, ולא מתוך פחד מעונש או ציפייה לשכר. עבודה זו חייבת להיעשות בשלמות, בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת, ללא זיוף או מניעים זרים. לשם כך מצטווה העם לעקור מליבו כל מחשבה אלילית, וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדּוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם, ולהשמיד בפועל את פסלי השלל היקרים למרות הקושי לוותר על ערכם הכלכלי. החזרה בסוף הפסוק על המילים וְעִבְדוּ אֶת ה' באה ללמד שעבודת ה' חייבת להיות בלעדית, וכי עצם השמדת האלילים והוויתור על שוויים נחשבים כשלעצמם לחלק בלתי נפרד מעבודת ה'.