יהושע, פרק כ״ד, פסוק ז׳

כאשר בני ישראל חשו באיום הפיזי והרוחני של רודפיהם וַיִּצְעֲקוּ אל ה', הוא הציב מַאֲפֵל של ענן וחושך פעיל כדי לחצוץ בין המחנות ולעוור את המצרים, כך שידהרו אל הים מבלי להבחין בנס. ה' פעל נגד האומה המצרית כולה, נגד שרה הרוחני ואף נגד כל חייל שניסה להימלט, כאשר וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ. לאחר מכן, וַתִּרְאֶינָה עֵינֵיכֶם אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּמִצְרָיִם בראייה מוחשית של גופות הטובעים על החוף, לצד התבוננות רוחנית במפלתם. למרות הניסים, אמונת העם טרם הושלמה, ולכן וַתֵּשְׁבוּ בַמִּדְבָּר יָמִים רַבִּים כדי להיטהר מטומאת מצרים, תקופה שבה המשיך ה' להגן עליהם מסכנות השממה כהמשך ישיר לשליטתו בטבע.