שותפותם של שני הבנים באותו רחם, כפי שנאמר וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְאֶת עֵשָׂו, נועדה לאפשר לעשיו לשאוב אליו את הטומאה ולהותיר את יעקב נקי וזך לחלוטין. מכיוון שעשיו אינו נחשב לזרע ההבטחה, הוא הופטר מגזירת הגלות וקיבל נחלה מיידית המותאמת לטבעו, ולכן וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ ובכך הורחק מארץ כנען. לעומת זאת, וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם דווקא משום שהם היורשים האמיתיים שעליהם לשלם את חוב השעבוד כדי לזכות בארץ. הירידה לגלות לא הייתה עונש אלא כור היתוך הכרחי, שנועד לצרף את בני יעקב דרך הקושי ולהכשירם להפוך לעם ה' הראוי להשראת השכינה.
יהושע, פרק כ״ד, פסוק ד׳
וָאֶתֵּ֣ן לְיִצְחָ֔ק אֶֽת־יַעֲקֹ֖ב וְאֶת־עֵשָׂ֑ו וָֽאֶתֵּ֨ן לְעֵשָׂ֜ו אֶת־הַ֤ר שֵׂעִיר֙ לָרֶ֣שֶׁת אוֹת֔וֹ וְיַעֲקֹ֥ב וּבָנָ֖יו יָרְד֥וּ מִצְרָֽיִם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.